<h1>רש"י ז"ל</h1>
<h2>דף מה.</h2>
[לא שנו אלא במקום שאין עשוי לחזק אבל במקום העשוי לחזק. פרש"י ז"ל] מקום העשוי לחזק הוא כשיש סדק בערבה במקום הלישה שנותנין שם המים וצריך שיהא הסדק סתום, אבל בדפני הערבה אין צריך לסתום הסדק, והוא מקום שאין עשוי לחזק אע"פ שיש שם סדק. ולפי שיטה זו פירש"י ז"ל מה שאמרו לפנינו הא והא ר' שמעון בן אלעזר ולא קשיא הא במקום לישה הא שלא במקום לישה, דקמית' לא נצרכה ביעור אפי' בכזית בשעשוי לחזק היא במקום לישה ממש שהוא (שלוי) [שולי] העריבה שאז הוא מקום העשוי לחזק לגמרי, שאם יהיה שם שום סדק יצאו בו המים, ואז הוא מבטל את הבצק לגמרי אף בכזית וביותר מכזית, דומיא דכפת שאור שיחדה לישיבה. אבל במקום שאין עשוי לחזק לגמרי אע"פ שעשוי לחזק, כגון בדפני העריבה שאף שם צריך שלא יהא שם נקב משום דזימנין דאטיף, בפחות מכזית הוא שאינו צריך לבער אבל בכזית צריך לבער, שאין הבצק מתבטל שם כל כך שאף בכזית לא יהא חייב לבער, שהביטול אינו מועיל אלא לפחות מכזית. ובתרי[תא] דמצרכה ביעור אפי' בפחות מכזית בשאין עשוי לחזק הוא שלא במקום לישה ממש שהוא גבה דערבה, מקום שאין חוששין אם יש שם סדק, שאז הוא מקום שאינו עשוי לחזק. אינו צריך לבער בפחות מכזית דמשמע דהא כזית צריך לבער הוא בדפני הערבה שהוא שלא במקום לישה נמי, כדאמרי' לא תימ' שלא במקום לישה אגבא דאגנא אלא אסיפתא דאגנא, אלא שהוא מקום העשוי לחזק שצריך שלא יהא שם סדק, ויש בו בטול בפחות מכזית ולא בכזית. וזה המקום שנקרא בברית' ראשונה מקום שאין עשוי לחזק כנגד שולי הערבה שנקראו שם מקום העשוי לחזק, וכאן נקרא מקום העשוי לחזק כנגד גבא דערבה שנקרא כאן מקום שאין עשוי לחזק. נמצאו שלש מקומות בעריבה, שוליה ודפניה וגבה, ושוליה אפי' בכזית אינו צריך לבער, ודפניה בפחות מכזית אינו צריך לבער אבל בכזית צריך לבער, וגבה אפלו בפחות מכזית צריך לבער. זו היא שיטת
